אמצו את ריינבו

לתרומה בדף מאובטח באמצעות כרטיס אשראי:

30 ש"ח    20 ש"ח     10  ש"ח 

200 ש"ח    100 ש"ח    50 ש"ח 
בחרו את אמצעי התשלום בדפים המאובטחים ואת סכום התרומה החודשית שברצונכם לתרום:
הסיפור של ריינבו:

היה זה ביום השישי ה13 לחודש ינואר, שצלצל הטלפון מוקדם בבוקר על הקו הייתה המשטרה ,שדווחה לי על תאונת דרכים, שאירעה ליד קברו של הנביא שמואל.
על הכביש הלכו שני חמורים, וסופות גשמים חזקות, הקשו את הראייה. רכב שעבר במקום בארבע לפנות בוקר פגע בשני החמורים, ונפגע בעצמו.
חמור אחד לא שרד את התאונה, ופונה על ידי הרשות הלאומית לדרכים, החמור השני שכב לצד הכביש הרטוב, עד שהמשטרה התקשרה אלינו.
הגענו למקום, ועצרנו ליד החמור, הגשם היה כל כך חזק שלא יכולנו לשמוע אחד את השני בתוך הרכב.
יצאנו מהרכב פתחנו את הקרון להובלת סוסים וניסינו להקים את החמור מרבצו, אך הוא היה ללא יכולת לקום על רגליו גם מעוצמת הפגיעה וגם מהיפותרמיה שממנה סבל.
הגשם היה כל כך חזק ואנו היינו על הכביש במצב מסוכן, ואז פשוט גררנו את החמור לתוך הקרון, שם כיסינו אותו בשמיכה ויצאנו לדרך.
כשהגענו למתקן העמותה, פתחנו את הקרון וניסינו להעמיד את החמור על רגליו, בתוך הקרון כי הגשם בחוץ עדיין היה חזק. אך החמור קרס בכל פעם שעזבנו אותו. בזמן שניסינו להעמידו על רגליו גילינו כי מדובר באתון.
הווטרינר שהגיע תוך זמן קצר נתן לה משככי כאבים, ואחרי כ10 דקות ניסינו להרימה על רגליה אבל כוחה לא עמד להבחנתו הייתה כי כנראה יש פגיעה רצינית באגן, באזור מאוד בעייתי.
החלטנו לאפשר לה לנוח ליום יומיים ואז לבדוק אותה שוב.
לאחר יומיים עם משככי כאבים, האתון נראתה יותר טוב ,אוכלת אך אינה מסוגלת לקום על רגליה, ביום השלישי, החלטנו לקרוא לווטרינר כי האתון החלה לסבול מבעיות בדרכי העיכול ובכל מקרה הווטרינר הציע כי ניקח את האתון לבית החולים הווטרינרי לצילומים ובדיקות מקיפות, אבל הבהיר לנו שסיכוייה לא טובים ויש אפשרות שנכנס לניתוחים וטיפולים של אלפי שקלים שהעמותה לא יכולה לממן. החלטנו שהווטרינר יבצע בדיקה אחרונה, וצילומים במקום ואם המצב יראה גרוע לבחון אפשרות של המתת חסד, ואז חצי שעה לפני שהגיע הווטרינר, קמה לפתע האתון על רגליה לבד. באותו רגע יצאה השמש וקשת צבעונית נראתה באופק, אנחנו היינו המומים.
זה מה שהווטרינר תמיד אומר לי חמורים זה לא סוסים הם מפתיעים, ומתגברים על דברים.

היום ריינבו, כך קראנו לה, מתפקדת יפה ,היא אמנם נכה וקצת צולעת, אבל שמחה ומסתובבת בחצר העמותה ואפילו אכלה לנו כמה מהפרחים ואת גזעו של עץ התאנה שאותו הספיקה להשחית.
ריינבו נשארה אצלנו כתושבת קבע.

ולמי שספקן לגבי יום השישי ה13,אז אולי לפחות בסוף זה יכול להיגמר בטוב.