סיפורה של אור – ינואר 2015

כבר שבוע שאנו מנסים למצוא את ה"חמור הלבן מלוד" הדיווחים עליו החלו בפייסבוק לפני כשבוע בסופת הגשם והקור אך ללא הואיל. מזג האוויר המקפיא והידיעה שהרחובות בלילות כאלה ריקים מאדם לא נתנו לי מנוח,חששתי שמישהו ינצל את המצב ויפגע בחמור.  קראו עוד

סיפורה של יהלומה – ינואר 2015

 
 אתמול בערב התקשרה אלי הילה וזנה פעילה למען בעלי החיים באזור אשדוד היא סיפרה שהיא עומדת בצומת עד הלום עם חמור שילדים מנסים לגרור על הכביש לכיוון אשדוד.הילה שרגילה לאסוף כלבים ,חתולים בכל העיר ,עברה במקרה בצומת ברכבה ואז כשראתה את החמור עצרה מיד וניגשה לבדוק מה קורה.הסתבר שהנערים גנבו את החמור ביום שבת ממושב שדה עוזיהו והגיעו לחצי הדרך ואז התייאשו וקשרו את החמור לעץ בגשם ובקור עד ליום ראשון בערב ואז חזרו וניסו להמשיך בדרכם לאשדוד.הילה הזמינה מייד ניידת משטרה שהגיעה למקום אחרי חצי שעה. השוטרים שהבינו כי החמור עלול להשתחרר ולהגיע לכביש ולגרום תאונה הזמינו את הוטרינר של עירית אשדוד ד"ר בוריס מדינסקי שהגיע למקום בלווית הפקח דוד בוארון .הילה התעקשה שהחמור יגיע אלינו לעמותת פגסוס ועמדה שם בקור למעלה משעה עד שידעה שאנחנו כבר יצאנו לדרך רק אז השאירה אותו בידי ד"ר בוריס והפקח דוד עד שנגיע.
כשהגענו לצומת עד הלום ראינו את רכב הפיקוח הוטרינרי לידו חיכו ד"ר בוריס והפקח דוד ולידם היה החמור שבבדיקה ראשונית הבנו שזה לא אדון אלא גברת.ד"ר בוריס הנחמד שמח מאוד שהאתון תגיע לעמותת פגסוס ותהיה בחברת חמורים נוספים וביקש שנטפל בה יפה ונפנק אותה.
איזה מזל היה לך "יהלומה" שהגעת עד הלום ,מזלך שעברה שם הילה וראתה אותך ולא הרפתה עד שידעה שמשטרה ,מחלקה וטרינרית ועמותת פגסוס יודעים עלייך.איך תוך כמה דקות יכולת לעבור מהצומת לתוך החשכה להגיע לעיר ואז לעבור מסכת התעללות מצד נערים שהיו רוכבים על גבך מכים אותך במקלות ומי יודע מה עוד?

סיפורה של נסיה – נובמבר 2014

העיר דימונה מוקפת מדבר,ומדי פעם מגיעים לשם חמורים פצועים ,חולים,חלשים,שאינם יכולים עוד לגמוא מרחקים ולמצוא מזון ומים.
החמור בעל חיים סקרן מטבעו והמרחבים הפתוחים קוראים לו מסקרנים אותו וכך לעיתים קרובות
הוא מסתבך.

הבדואים הגרים מסביב לעיר קושרים את רגליהם של החמורים כדי שלא ירחיקו ולא יפגעו בכביש מרכב ויגרמו עקב כך תאונות דרכים.
זה כנראה מה שקרה לאתון שהגיעה לקרבת העיר דימונה בניסיון נואש למצוא מזון או מים היא הייתה קשורה ברגליה ואולי נפגעה שרגלה נכנסה לבור ,אך פגיעה זאת הגבילה את תנועתה ולמזלה מצאה את הדרך לכוון העיר.
ליאור ,משה ואילי 3 נערים מדימונה שיצאו לטיול לכוון המדבר ראו את האתון תשושה ,קשורה ברגליה .
הנערים ראו את רגלה הימנית הקדמית שהייתה נפוחה והבינו את מצוקתה.הם שיחררו אותה מהקשירה ברגליים וצעדו איתה חזרה לכיוון ביתם, שם השקו אותה דאגו לה למזון ואז התקשרו אלינו וסיפרו את הסיפור
.
התקשרנו לד"ר נטליה פורוסט הרופאה הראשותית של דימונה וביקשנו ממנה לבדוק את העניין מאחר ומדובר בנערים ואכן תוך חצי שעה הגיעה למקום עם חיים ורצקי ראש האגף לשיפור פני העיר וזיהו את האתון עם הנערים ומייד התקשרו להודיע לנו.ד"ר נטליה בדקה את רגלה של האתון ואכן אישרה שיש לה פגיעה קשה וביקשה מאיתנו להגיע בהקדם לקחתה מחשש שתילקח על ידי נערים שינסו לרכוב עליה או להציק לה.
כשהגענו וראינו אותה ,הבנו שזה היה נס,עוד יום יומיים של שוטטות במדבר ללא מים,קשורה ברגליה ,עם פגיעה קשה ברגל ,היא לא הייתה שורדת.היום נר ראשון של חנוכה זה בהחלט נס חנוכה ולכן החלטנו לקרוא לאתון נס-יה.