סיפורה של נסיה – נובמבר 2014
העיר דימונה מוקפת מדבר ומדי פעם מגיעים לשם חמורים פצועים, חולים, חלשים, שאינם יכולים עוד לגמוע מרחקים
ולמצוא מזון ומים. החמור בעל חיים סקרן מטבעו והמרחבים הפתוחים קוראים לו מסקרנים אותו וכך לעתים קרובות הוא מסתבך.
הבדואים הגרים מסביב לעיר קושרים את רגליהם של החמורים כדי שלא ירחיקו ולא יפגעו בכביש מרכב ויגרמו עקב כך
תאונות דרכים.
זה כנראה מה שקרה לאתון שהגיעה לקרבת העיר דימונה בניסיון נואש למצוא מזון או מים היא הייתה קשורה ברגליה ואולי
נפגעה שרגלה נכנסה לבור, אך פגיעה זאת הגבילה את תנועתה ולמזלה מצאה את הדרך לכוון העיר.
ליאור, משה ואילי 3 נערים מדימונה שיצאו לטיול לכוון המדבר ראו את האתון תשושה, קשורה ברגליה .
הנערים ראו את רגלה הימנית הקדמית שהייתה נפוחה והבינו את מצוקתה.
הם שחררו אותה מהקשירה ברגליים וצעדו איתה חזרה לכיוון ביתם, שם השקו אותה דאגו לה למזון ואז התקשרו אלינו
וסיפרו את הסיפור.
התקשרנו לד"ר נטליה פורוסט הרופאה הראשית של דימונה וביקשנו ממנה לבדוק את העניין מאחר ומדובר בנערים ואכן,
תוך חצי שעה הגיעה למקום עם חיים ורצקי ראש האגף לשיפור פני העיר וזיהו את האתון עם הנערים ומייד התקשרו להודיע לנו.
ד"ר נטליה בדקה את רגלה של האתון ואכן אישרה שיש לה פגיעה קשה וביקשה מאיתנו להגיע בהקדם לקחתה מחשש שתילקח
על ידי נערים שינסו לרכוב עליה או להציק לה.
כשהגענו וראינו אותה, הבנו שזה היה נס, עוד יום יומיים של שוטטות במדבר ללא מים, קשורה ברגליה , עם פגיעה קשה ברגל,
היא לא הייתה שורדת.
היום נר ראשון של חנוכה זה בהחלט נס חנוכה ולכן החלטנו לקרוא לאתון נס-יה.