סיפורה של אור
כבר שבוע שאנו מנסים למצוא את ה"חמור הלבן מלוד" הדיווחים עליו החלו בפייסבוק לפני כשבוע בסופת הגשם והקור אך ללא הואיל. מזג האוויר המקפיא והידיעה שהרחובות בלילות כאלה ריקים מאדם לא נתנו לי מנוח,חששתי שמישהו ינצל את המצב ויפגע בחמור. ד"ר אור הוטרינרית של עיריית לוד קיבלה גם היא הרבה דיווחים עליו בעיר אך בכל פעם שהפקחים הגיעו הוא לא היה.היום אחר הצהריים , ד"ר אור הודיעה לי בשמחה כי החמור כנראה נמצא והפקח מאיר אדרי עומד לידו ומחכה שאגיע.כשהגעתי למקום ראיתי את החמור הלבן שבמבט ראשון נראה בסדר אבל המבט העצוב בעיניים העלה חשד שמשהו לא טוב קרה אבל רק שהורדנו אותו בחצר העמותה ראיתי שמדובר באתון צעירה כבת שנה שמישהו פגע בה,מישהו פצע אותה באבר המין שלה עד דם!
המחשבה על השבוע הזה של קור וגשם, השפלות עינויים והתעללות נוראית כזו לא מרפה והתחושה שיכולנו לעשות יותר ואולי למצוא אותה לא נותנת שקט.
כעבור שבוע הגיע הוטרינר לביקורת חוזרת של האתון מלוד שעברה התעללות פיזית ומינית.
מבדיקת הווטרינר עולה כי יש התקדמות מהירה ומלבד כמה צלקות יבשות היא בריאה לחלוטין ,ללא זיהומים או דלקות וזו בשורה משמחת.
האתון עדיין בשוק והיא עדיין חשדנית כלפי המין האנושי ויש לה את כל ההצדקה לכך.
החלטנו לקרוא לה אור על שם ד"ר אור רז הרופאה הוטרינרית של העיר לוד שקיבלה את ההודעה על האתון ודאגה שנגיע למקום ונציל אותה וגם בגלל שבימים האחרונים השתפר גם מצב רוחה של אור והיא חזרה להשתעשע עם החמורים הנוספים כיאה לתינוקת בת שנה ובאמת היה אפשר לראות שעיניה הכבויות שראו שחורות הוארו באור של תקווה ובאמונה שיש עוד טוב בעולם.
